איך חרדת נטישה משפיעה על השינה?

אני לא מתחברת למונח "חרדת נטישה". יש במילה נטישה משהו שמזמין אותי כאמא להתעצב ולהגונן וזה גם לא התרגום המדוייק של המונח בכלל. מה כן? חרדת פרידה (גם באנגלית זו "חרדת פרידה"). זה כבר יותר מדוייק. התינוק שלי לא פוחד שאני אנטוש אותו באיזה מקום שכוח אל. הוא פשוט לא רוצה להיפרד ממני ועם זה אני חיה יותר בשלום. אז פתאום, כשחרדת הפרידה מציצה, אנחנו רואים שלתינוק שלנו קשה מאוד ללכת לישון. פתאום ההרדמות ארוכות יותר ומלוות ביותר ויותר בכי. מה קורה שם בתוך המוח הקטן הזה שלהם? איך זה משפיע על השינה? ומה אפשר לעשות כדי לעזור להם לעבור את הקפיצת ההתפתחותית הזאת מבלי להרוס להם את הרגלי השינה?