התינוקות שלנו גדלים ומתפתחים מאוד מהר. עד שהתרגלנו לשגרה קבועה פתאום אנחנו כבר שמים לב שזה לא עובד לנו יותר ואנחנו נדרשים לעשות שינוי נוסף.
כשאנחנו מדברים על מעבר משתי תנומות יום, בוקר וצהריים, לתנומת יום אחת, רק שנת צהריים, אנחנו מדברים על טווח הגילאים שבין 14 ל-18 חודשים.
הרבה דברים קורים בגיל הזה: האופי שלהם מתחיל להתגלות, הם מתחילים ללכת ואפילו להגיד כמה מילים.
הנה חמישה צעדים שיכינו אתכם להצלחה במעבר הזה כי המעבר זה יכול להיות מאוד מאוד מאתגר.
הכירו את הסימנים שיופיעו כשיגיע הזמן לעשות את המעבר
אתם תראו שפתאום לתינוק שלכם קשה יותר להירדם בלילה. הוא מתחיל יותר למחות, לבכות. אתם תראו אותו ממש מתנגד לתנומה השנייה, כלומר לשנת הצהריים ובעקבות זה שנת הצהריים מתאחרת ובעקבותיה גם הרדמת הלילה תהפוך למאוחרת מאוד. כמו תגובת שרשרת.
במקרים אחרים ניתן לראות שתנומות היום מתקצרות או שיש לנו התעוררות בוקר מוקדמת.
אתם כבר בטח מזהים בשלב הזה שאלה אותם סימנים שיופיעו בכל רגרסיה.
וכאן המקום לומר: שלא תתפתו לעשות את השינוי הזה בגיל 12 חודשים!
זה עדיין מוקדם מידי ויש בגיל הזה תחנת רגרסיה שנותנת את אותם סימנים בדיוק והיא חלק מרגרסיה רגילה שתחלוף. בגיל שנה זה עדיין לא הזמן לעשות את השינוי. אז השינוי הזה יקרה לא לפני גיל 14 חודשים.
אם התינוק שלכם נמצא בגן ברור לי שאין לכם שליטה על תנומות היום שלו וזה בסדר. תסמכו על צוות הגן ותעבדו על מה שכן בשליטתכם – על שעת ההרדמה של הלילה.
שנת יום צריכה להיות באמצע היום
המטרה של שנת יום אחת היא להיות באמצע היום, בערך 5-6 שעות מהתעוררות של הבוקר. זה יקרה בסביבות 12:00 בצהריים. התינוק שלכם, שהיה רגיל ללכת לישון אחרי שלוש שעות מההתעוררות, יכול להיתקל בקושי להחזיק חמש שעות ער בבת אחת עד שנת הצהריים. אז במקום לעשות את המעבר הזה בבת אחת, דבר אפשרי אומנם אבל לא מתאים לכולם, אנחנו נרצה להתחיל לדחות את השינה הראשונה, את שנת הבוקר, כל יום בקצת, כך שלאט לאט היא תנדוד למטה, מאוחר יותר ותהפוך להיות שנת בוהוריים ולבסוף שנת צהריים. תוכלו לדחות את שנת הבוקר בכל יום ב 15 עד 30 דקות ואם אפשר יותר אז כמובן שיותר.
זה תלוי בתינוק, בהתנהגות שלו ובמסוגלות שלו למשוך חלון ערות ארוך יותר.
טקס שינה לפני כל שנת יום
תקפידו על מיני טקס שינה לפני כל שנת יום. לפני תנומת היום זה יהיה הרבה יותר קצר מהטקס של הלילה, אבל רצף פעולות שחוזרות על עצמן מקנה לתינוק ביטחון. תינוקות וילדים אוהבים שיגרה, זה מגביר את שיתוף הפעולה שלהם ומפחית את ההתנגדות לשינה כי התינוק שלנו יודע בדיוק מה עומד לקרות.
אז חמש דקות זה לגמרי זמן מספיק לטקס שינה ביום, רק כדי לאפשר להם להפחית את האנרגיות, להירגע ולהתכנס לשינה.
מה כולל טקס שינה ביום?
תחליפו בגדים לבגדים נוחים, תוותרו על הג׳ינס והחולצה המכופתרת, כנסו לחדר החשוך, תקראו סיפור (עם מנורה פיצית שתכבו לאחר מכן) או שתרקדו את הריקוד שלכם בחושך מוחלט והניחו במיטה.
הקדימו את שעת ההשכבה של הלילה
אנחנו נרצה ששנת הצהריים תהיה באורך של 2 עד 3 שעות, אבל שוב, אין לנו שליטה על זה חוץ מלתת לילד שלנו את הכלים להירדמות עצמאית כדי שהוא יוכל לישון כמה שהגוף שלו צריך.
מהרגע שהוא התעורר משנת הצהריים שימו אותו לשנת הלילה תוך 4.5 שעות.
אם התנומה הייתה קצרה, פחות משעה וחצי, יהיה קשה למשוך את הבייבי לשעה שהוא היה רגיל עד עכשיו לישון בה. במקרים כאלה של תקופת מעבר לסדר היום החדש, גם הרדמה בשעה שש או שש וחצי יכולה להיות סבירה והגיונית למצב הזה.
תשמרו על עקביות
המעבר של תינוק משתי תנומות יום לשנת יום אחת מתפרס על תקופה של חודש! לפעמים יהיו לכם ימים שיהיו עם שתי תנומות יום ולפעמים תצליחו עם תנומה אחת. כן, לפעמים זה ישפיע על הלילה והיו לילות גרועים, זה בסדר, זה הגיוני. המעבר הזה לא קורה ביום אחד אז תקבלו החלטות בהתאם לאיך שזורם היום שלכם ואל תינעלו מראש שהיום בטוח נעשה ככה וככה.
תשחררו כל תחושה של כישלון, כי אני אגלה לכם סוד: התינוק שלכם לא רובוט הוא לא מתוכנת. זה כמו שכל שינוי לא קורה ביום אחד, גם זה לא יקרה.
תירגעו, שחררו, תעזבו את הטבלאות! השינוי הזה יקרה באופן טבעי גם אם לא תעשו כלום, בחלוף הזמן.
כמובן שהבסיס למעבר הזה הוא תינוק שיש לו הרגלי שינה טובים. כי אם התינוק בגיל הזה לא ישן לילה שלם, רצוף ובלי אוכל, הסיכוי שהוא יצליח להחזיק ער ונינוח בחלונות הערות שלו לא גבוה במיוחד, על אחת כמה וכמה להחזיק חלונות ערות גדולים יותר.
אז לפני שאתם מצפים ממנו להצליח בשינוי, תוודאו שיש לו את הבסיס לעשות את זה בקלות.
מקווה ששפכתי לכם אור על המעבר הזה והקלתי אותו עליכם כמה שאפשר. תחזיקו מעמד.
