מתי עוברים למיטת מעבר?

ברוב המקרים הורים מעבירים את התינוק שלהם למיטת מעבר או למיטה גדולה הרבה יותר מוקדם ממה שבאמת צריך ומבלי שהילדים שלנו יהיו מוכנים לשלב הזה מבחינת הרגלי שינה.

נכון שזה הדבר הכי חמוד בעולם המעבר הזה למיטת מעבר, כי יש לנו כבר מבוגר קטן בבית שאנחנו נותנים לו עצמאות.

ואולי לפעמים הסיבה שלנו למעבר הזה היא כי אני פשוט בהריון ותכף יולדת עוד תינוק ואני צריכה את המיטת תינוק הזאת עבור התינוק החדש. אז במקום להשיג עכשיו עוד מיטת תינוק, שתסרבל את החדר, אז כבר נעביר את הגדול למיטת מעבר ואת מיטת התינוק ניקח לתינוק החדש.

אז מתי כדאי לעבור למיטת מעבר?

שתי הסיבות שציינתי למעלה יכולות להוות סיבה גדולה לחרטה. הגיל שבו אני ממליצה לכם להעביר למיטת מעבר הוא גיל שנתיים וחצי. אתם צריכים לקחת בחשבון שכשאתם תעבירו את התינוק שלכם למיטת מעבר לפני הגיל הזה, ברוב המקרים, בהתחלה תהיה התלהבות, אני קוראת לזה "ירח דבש" ואז אחרי מספר ימים, כשהבייבי שלכם יקלוט שיש לו שליטה מלאה על המרחב שלו, יתחילו התנהגויות חדשות סביב ההרדמה. אתם תתחילו לראות משא ומתן על עוד חיבוק, עוד נשיקה, עוד סיפור, עוד פיפי. אבל ההבדל עכשיו הוא שברגע שאתם יוצאים מהחדר התינוק שלכם יכול פשוט לצאת אחריכם.

אני מודה שבהתחלה זה נורא מצחיק כשהוא פתאום מופיע בסלון, אבל איך אומרים אצלנו? צוחק מי שצוחק אחרון!

צריך להבין שלילדים בגיל שנתיים קשה מאוד לשלוט בדחפים. כשאני אומרת לילד בן שנתיים שאסור לו לצאת מהמיטה, אז לצאת מהמיטה זה כל מה שהוא יחשוב עליו באותו רגע. יהיה לו מאוד קשה להשתלט על הדחף הזה ולהישאר במיטה. זה מובן, זה לגיטימי לגילו ולכן ההמלצה היא להימנע מלעשות את זה בגיל הזה.

אז למעשה מתחילה טיילת של 50 פעמים ומעלה, של יציאה מהמיטה והגעה לסלון. סאגה כזאת של הרדמה יכולה להימשך שעתיים בקלות! בואו לא נשכח שבגיל שנתיים הילד שלנו מגיע לשלב שבו הוא בוחן את הגבולות ולומד את יכולות השליטה שלו. זה שלב טבעי ותקין בהתפתחות שלו אבל זה לא משחק לטובתנו כשאנחנו מעבירים למיטת מעבר.

אני מקווה שאתם מתחילים להבין את התמונה וששכנעתי אתכם שלפני גיל שנתיים וחצי ואפילו שלוש אני לא ממליצה להעביר את התינוק שלכם למיטת מעבר. נכון שגם בגיל שנתיים וחצי עדיין נראה טיילת כשנעביר אותם למיטת מעבר, אבל יהיה לי כבר קל יותר להסביר לפעוט במילים מה אני רוצה ממנו. בגיל הזה, כאשר ההורה מגדיר ציפייה ברורה ומכין את הילד לשינוי, זה מגביר את שיתוף הפעולה של הילד איתנו.
חשוב לציין שכמו בכל דבר בחיים יהיו ילדים שיעשו את המעבר הזה באופן חלק לחלוטין וההורים לא יחוו שום בעיות. אבל אלה לא המקרים שמגיעים אליי.

מה עושים אם עוד שניה מגיע עוד תינוק לבית ואתם צריכים מיטת תינוק?

אז בואו נדבר תכלס, מה אתם עושים אם עוד שניה מגיע עוד תינוק לבית ואתם צריכים מיטת תינוק? תשיגו אחת! מחברה, מיד שניה, בפוסט בפייסבוק. אבל חד משמעית עדיף שתשיגו מיטת תינוק נוספת אם הגדול שלכם עוד לא הגיע לגיל שנתיים וחצי.
בואו לא נשכח שתינוק חדש ככל הנראה יביא לאיזושהי רגרסיה או החמרה בהתנהגות של הגדול שלכם אחרי הלידה וזה יבוא לידי ביטוי גם בהתנגדות לשינה. כך שבכל מקרה סביב הלידה זה ממש לא רעיון טוב לעשות את המעבר הזה.
שיקול נוסף הוא שתינוק ניובורן חדש שרק נולד יכול לישון בכיף שלושה חודשים בעריסת תינוק.
אז גם זה יכול להיות רעיון מוצלח שיעזור לכם למשוך עוד כמה חודשים לפני שתעבירו את הגדול שלכם למיטת מעבר. אני ממש לא בעד לעשות את השינוי הזה סביב כניסה של תינוק חדש למשפחה. גם ככה תינוק חדש מביא איתו התרגשות לצד אתגרים בלילות והרבה התעוררויות,
אז אתם באמת רוצים שהילד הגדול שלכם יסדר לכם עוד סיבות לקום בלילה? תאמינו לי יהיה לכם הרבה יותר קל לעשות את המעבר אחרי הלידה, בנחת, כשהדברים ירגעו והילד הגדול שלכם כבר התרגל לסיטואציה וכבר יהיה אחרי הרגרסיה.

בעיות שינה לא נפתרות במעבר למיטת מעבר

טעות נוספת שאני רואה אצל הרבה הורים היא שיש להם בעיות שינה עם התינוק שלהם, שהוא מתעורר כמה פעמים בלילה או שההרדמה שלו ארוכה יחסית ואז ההורים משוכנעים שמיטת מעבר תפתור להם את הבעיה כי לדעתם הילד מרגיש שהוא "בכלא" ואם ניתן לו מיטת מעבר הוא ירגיש חופשי יותר וגדול יותר.
ואולי המחשבה היא שגם ככה ההרדמה במיטת תינוק לא הולכת, אז אין מה להפסיד, בואו נעביר אותו למיטת מעבר.
אם לתינוק שלכם יש בגיל שנתיים שינה עם התעוררויות בלילה או הרדמה ארוכה ואתם מעבירים אותו למיטת מעבר אתם רק הולכים להחמיר את המצב של השינה של כל הבית.
בעיות השינה שהיו לא ייעלמו. הן פשוט יחמירו כי עכשיו התינוק שלנו גם יכול לצאת מהמיטה, לשחק בחדר שלו, או אצלנו בסלון ולהגיע בהמשך אל המיטה שלנו בלילה. אז אם אתם מזהים שזה המצב אצלכם, העצה הכי נכונה שאני יכולה לתת לכם היא לטפל בזה קודם. תטפלו קודם בהרגלי השינה של התינוק שלכם ורק אחר כך, כשהוא ידע להירדם באופן עצמאי במיטה שלו, תוכלו לעשות את המעבר למיטת מעבר. ככה תגדילו את הסיכויים שזה יעבור בשלום.

אם אתם לא יודעים איך ללמד את התינוק שלכם לישון תוכלו להיעזר בהדרכות ובתוכניות הליווי שלי.

הבטחון מעל הכל

סיבה להעביר תינוק למיטת מעבר היא סיבה הגיונית יותר והיא הסיבה הבטיחותית כמובן. יש ילדים נינג'ות. יש תינוקות שכבר בגיל שנה ושמונה יצליחו להרים רגל אחת מעל המעקה של המיטה ולקפוץ החוצה ואולי אפילו חלילה להיפגע. כאן אני רוצה לתת לכם כמה פתרונות אם אתם קולטים שהתינוק שלכם כבר יודע לעשות את זה: תמיד תמיד תמיד הבטיחות תהיה מעל לכל! תוודאו שאין וילון או מדף או איזה שהוא משהו בהישג יד של התינוק שלכם שהוא צמוד למיטה שלו ושהוא יכול חלילה למשוך אותו ובכך למשוך את עצמו החוצה מהמיטה.

דבר שני תוודאו שאין לתינוק שלכם כריות במיטה. הכרית אינה צורך הכרחי בשביל לישון והיא תיתן לילד שלכם עוד גובה שיעזור לו לקפוץ ראש החוצה מהמיטה.

דבר נוסף מאוד יעיל שאפשר לעשות כדי למנוע את הטיפוס החוצה הוא לקנות שק שינה לתינוקות.
שק שינה נראה כמו שמלה ארוכה שסגורה למטה וככה הילד לא יכול להרים את הרגל שלו עד לגובה המעקה אין לו את טווח התנועה הזה.

והנה עם כל הפתרונות האלה הרווחנו עוד כמה חודשים לפני המעבר. חודשים משמעותיים מאוד שהילד שלנו "מתבשל" קצת יותר מבחינה התפתחותית.

במקביל, דאגנו לכך שהוא ידע להירדם בעצמו ולישון לילה רצוף לפני המעבר.

בחודשים האלה שחלפו התינוק שלנו כבר יכול להבין חוקים ויכול להבין מבחינה קוגניטיבית את מה שאנחנו מצפים ממנו לעשות. יש הבדל גדול בין גיל שנתיים לגיל שנתיים וחצי מהבחינה הזאת וזה עושה את כל ההבדל.

ועוד התייחסות קטנה לגבי גמילה מחיתולים. גם תינוק שגמלנו אותו מחיתולי יום וחיתולי לילה יכול להישאר במיטת תינוק.
הוא פשוט יקרא לנו כשהוא יצטרך לעשות פיפי ואנחנו נוכל לשים אותו בשירותים ולהחזיר אותו למיטה.

לסיכום

אני ממליצה לכם לעשות הכול על מנת לדחות את המעבר למיטה של גדולים לגיל שנתיים וחצי-שלוש. ככל שיהיה מאוחר יותר ככה יהיה טוב יותר ובזמן הזה כמובן תדאגו שלא תהיה סכנה בטיחותית כלשהי ושהתינוק שלכם יודע להירדם בעצמו ויש לו הרגלי שינה טובים והוא ישן לילות שלמים. בכל מקרה תמתינו עם המעבר הזה שלושה חודשים אחרי הלידה.

אם הילדים שלכם יוצאים מהמיטה אחרי שהעברתם למיטת מעבר תתחילו לתרגל פוקר פייס ותחזירו אותם למיטה שלהם, בלי לכעוס ובלי לצחוק! באופן ענייני, עקבי וחוזר על עצמו.

כשהעברתם למיטת מעבר, חשוב מאוד שתקפידו לעשות טקס שינה לפני שתאחלו לילה טוב ותצאו מהחדר. בעיניי הכי כיף זה לקרוא סיפור ביחד במיטה של הגדולים. זה מאפשר לילד להתרגל לסביבת השינה שלו, נותן לו ביטחון, מרגיע אותו ומאפשר לו להוריד הילוך לאט לאט, אחרי היום העמוס שהיה.

וכמו תמיד, תתנשקו, תחבקו, תנו להם חיזוקים חיוביים על זה שהם הולכים לישון במיטה שלהם כמו גדולים ותגדירו את הציפיות הברורות: "אתה עכשיו תעצום עיניים ותישאר במיטה שלך עד שתירדם. אמא אוהבת אותך, לילה טוב."
זהו אני מקווה שעשיתי לכם בסדר בראש ועכשיו כשאתם חכמים יותר, תמתינו עם המעבר הזה ככל שניתן.