זה משפט שאני שומעת לא מעט מאמהות שחוששות ללמד את התינוק שלהם לישון, כי היועצת שינה בטח תמליץ להם להפסיק להניק בלילה או להפסיק להאכיל בלילה.
אז בואו נתחיל מהסוף: אין חובה להפסיק להאכיל את התינוק שלכם בלילה כחלק מתהליך לימוד שינה
עכשיו כשאמרנו את זה, בואו נצלול קצת לעומק הדברים. רוב התינוקות שאינם תלויים בבקבוק לצורך הרדמות יפסיקו לאכול בלילה בסביבות גיל חצי שנה מרצונם. בתוך זה יהיו תינוקות שיפסיקו כבר בגיל ארבעה חודשים והיו כאלה שיפסיקו בגיל שמונה חודשים. תמיד יש סטייה ימינה ושמאלה, אף תינוק לא דומה לאחר. אבל גם אם התינוק שלכם צריך לאכול בלילה, זו לא סיבה להימנע מללמד אותו לישון. הוא עדיין יכול להירדם מהר ובקלות.
הוא יכול להתעורר לאוכל בלילה, אנחנו נאכיל אותו, נחזיר אותו למיטה והוא ירדים את עצמו חזרה. כלומר, הרעיון בלימוד שינה הוא ללמד את התינוק להירדם עצמאית, בלי תלות בבקבוק או בציצי. אנחנו נאכיל אותו כמה שצריך, פשוט נעשה את זה לפני ההירדמות ולא תוך כדי ההרדמות, כי בואו נבין משהו חשוב: השינה של התינוק שלנו בנויה ממחזורים. בסוף כל מחזור שינה יש יקיצה קטנה שבה התינוק בודק את הסביבה שלו. יקיצות אגב תמיד יש, ככה בנויה השינה זה טוב ובריא לנו. אז התינוק מתעורר בלילה ובודק אם משהו בסביבה שלו השתנה? אם הוא הלך לישון בתחילת הלילה ונרדם על הציצי ופתאום הוא מוצא את עצמו במיטה שלו, הוא יבכה ויקרא לאמא שלו שתבוא ותיתן לו את הציצי או את הבקבוק או את אותם התנאים שאיתם הוא נרדם בתחילת הלילה. ואז אנחנו נמצאים בתוך לופ של האכלות כל שעתיים או התעוררות כל שעתיים כשהוא לא מצליח להרדים את עצמו בלי בקבוק או ציצי ולכן הסוד הוא ללמד את התינוק להירדם בלי התלות בציצי או בבקבוק. הבנתם את ההבדל? אני לא באה להגיד לכם אל תאכילו. להפך. האכילה היא חלק מטקס השינה. תאכילו, אבל אל תרדימו אותו תוך כדי האכלה. אותו דבר באמצע הלילה, אפשר להאכיל את התינוק בלילה בהתאם לצורך שלו, אבל אל תרדימו אותו עם זה. אם תרצו לראות תינוק שיודע להרדים את עצמו, תאכילו ותחזירו למיטה כשהוא ער והוא ירדים את עצמו. החלק היפה הוא שברגע שאתם מלמדים אותו להירדם בעצמו, הוא כבר מרצונו, אוטומטית, מתעורר פחות פעמים לאוכל כי הוא כבר לא זקוק לאוכל כתלות להרדמות.
אגב התלות בהרדמות היא לא רק באוכל. זה יכול להיות גם הרדמה תוך כדי ידיים, קפיצות על כדור פיזיו, בנענוע, אבל הנושא שלנו היום הוא אוכל ולכן אני מתמקדת בזה.
אנחנו צריכים להפריד בין הצורך של התינוק שלנו לאכול בלילה ובין התלות של התינוק שלנו באוכל לצורך הירדמות בלילה. תינוק שיודע הרדמות עצמאית ולא תלוי באוכל כדי להירדם עדיין יכול לאכול בלילה ובין לבין ההאכלות לישון רצוף וטוב.
בגיל 4-5 חודשים זה עדיין סביר לראות שתי התעוררויות לאוכל בלילה ובגיל 6-7 חודשים התעוררות אחת זה ממש בסדר. לפעמים יש להורים ציפיות לא ריאליות שהילדים שלהם צריכים לישון לילה רצוף בגיל ארבעה חודשים, אז חשוב לי לציין את זה כדי שנהיה מיושרי קו ויהיו לנו ציפיות ריאליות.
החשש מכך שתצטרכו להפסיק האכלות בלילה בשביל ללמד את התינוק שלכם לישון הוא חשש שלא מייצג נכונה את המציאות ואם יועצת מכתיבה לכם את זה, אז שתידלק לכם המנורה האדומה. אני כמובן אגיד שזה תלוי סיטואציה, כי כשמגיע אליי תינוק בן שנה וחצי שמתעורר ארבע פעמים בלילה לאוכל זה לא סביר ולא הגיוני אם לא מדובר בסיבה רפואית כלשהי.
אגב בהקשר הזה יצא חוזר משרד הבריאות ב 6.12.2020 שמסדיר את ההדרכה להורים בטיפות החלב על הרגלי שינה אצל תינוקות ופעוטות. בחוזר הזה מצויין שבגיל שנה כבר מצופה רצף שינה ללא קימה בלילה. בנוסף, הוא מצויין שמגיל שנה מומלץ להפסיק האכלות לילה לחלוטין.
כלומר, אם עד גיל שנה התינוק שלכם לא הפסיק לאכול בלילה, בגיל שנה ההמלצה היא להפסיק את ההאכלה לחלוטין, גם כי מבחינה פיזיולוגית לגוף אין צורך בלילה בקלוריות, כי חילוף החומרים יורד
וגם כי אכילה בלילה מהווה הפרעה לשינה וסכנה לעששת שתפגע בשיניים החדשות של התינוקות שלנו כך שהחסרונות הם משמעותיים.
קחו בחשבון שלתינוק שאוכל בלילה הרבה פעמים נצטרך גם להחליף חיתול ומצעים שזה לכשעצמו מפריע לרצף השינה.
אז אם התינוק שלכם עדיין אוכל בגיל הזה בלילה אחרי גיל שנה כדאי שתשאלו את עצמכם האם ההאכלה יושבת על תלות של הרדמות על הציצי או על הבקבוק?
נקודה נוספת שקשורה באוכל ושינה היא שההורים מנסים בעצמם להפחית או להפסיק את האכילה בלילה. הרבה פעמים הם ינסו להפסיק האכלה בלי תוכנית כתובה ואז כשהתינוק שלהם התעורר מוקדם, הם ינסו הכל כדי להימנע ממתן אוכל ורק אם כלום לא עבד הם יאכילו. זה לא נכון לעבוד ככה. כשאנחנו יוצאים לתהליך לימוד שינה אנחנו מחליטים מראש כמה פעמים להאכיל בלילה או באילו שעות ואז אני לא מחכה שהוא יבכה ולא מנסה מוצץ, ידיים, מרימה אותו ורק מעירה אותו עוד יותר, אלא פשוט נותנת לו אוכל.
אז איך תדעו אם התינוק שלכם באמת רעב בלילה או שקיימת תלות?
- תבדקו אם התינוק שלכם תמיד נרדם על הציצי או תוך כדי בקבוק. אם התשובה היא כן, אז קיימת תלות ככל הנראה.
- האם בכל האכלה הוא ממש מסיים את הבקבוק? ממש יונק 10 עד 15 דקות בטירוף או כמה לגימות ונרדם?
- אם בכל פעם שהתינוק שלכם מתעורר הוא מקבל אוכל?
יתכן מאוד שקיימת תלות. מה עושים?
בתחילת הלילה תאכילו ואז תקלחו ורק אז תניחו במיטה. אם אתם רואים שהתינוק שלכם נרדם תוך כדי אכילה תרימו אותו, תעשו לו גרעפס, תעצרו את האוכל ותניחו במיטה מיד.
מה קורה אם זה גדול עליכם להתמודד עם זה לבד?
אם אתם נתקלים בהמון בכי, או שאתם צריכים ליווי, הדרכה והכוונה תוכלו להיעזר בתוכניות הליווי שמותאמות לכל גיל וגיל. תמצאו שם דוגמאות והנחיות מדויקות לאיך אפשר ללמד הירדמות עצמאית ועדיין להשאיר האכלות בלילה לפי הצורך, או לחילופין, להפסיק בהדרגה את האוכל ולהעביר את התינוק מהאכלות לילה להאכלות יום. זה כמובן תלוי משקל וגיל וכל מקרה לגופו.
נקודה נוספת בנושא האכילה בלילה שהרבה הורים מתלבטים בה היא השאלה האם הפסקת האכלות בלילה תפגע בייצור החלב? והתשובה היא שאחרי החודשים הראשונים של ההנקה, כשההנקה כבר מבוססת, אין חשש מפגיעה בכמות החלב. כי הפחתת ההאכלות בלילה נעשית במקביל להגברת ההנקות ביום.
אל תשכחו שלפעמים התינוקות עושים את זה באופן ספונטני: תינוק שמפסיק לקום בלילה בגיל ארבעה חודשים לא מפספס ארוחות. הוא פשוט יאכל את הארוחות שלו במהלך שעות הערות שלו.
השד יודע לשנות את ייצור החלב שלו על פי דרישת התינוק, אם התינוק אוכל פחות בלילה ואוכל יותר ביום השד יעבור לייצר יותר בשעות היום.
ככה זה, הגוף שלנו קסום ומופלא. אז אל תחששו להפחית האכלה בלילה ואל תצאו מנקודת הנחה שבשביל לישון בלילה חייבים להפסיק את האוכל. כל מקרה נבחן לגופו של עניין. אין מקום לקיצון.
